גזר דין בתיק ת"פ 58604-07-12

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה ובשיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין. ואלה המעשים: ביום 9.6.2012 בצהריים נהג הנאשם ברכב פרטי בדרך שכם בירושלים ופגע באופניו של מחמד קאוסמה וכתוצאה מכך עף קואסמה באוויר ונזרק על השמשה הקדמית של הרכב, נפל על הכביש ונפצע. הנאשם עצר את הרכב במרחק קצר למשך מספר שניות, תפס את ראשו בידו, ראה כי סביב הנפגע התאספו אנשים, המשיך בנסיעה ונמלט. לקואסמה נגרם שבר ברגל, הוא אושפז למשך 4 ימים ונותח. הנאשם הסגיר עצמו למשטרה לאחר מספר שעות ואז אמר לחוקר המשטרה כי רכב אחר היה מעורב בתאונה, דבר שהצריך פעולות חקירה נוספות.

2.         הוסכם בין הצדדים כי המאשימה תעתור לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה ופסילה על-תנאי ואילו ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה. כמו כן הוסכם, כי יוגש תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שירות. 

3.         הנאשם, יליד 1991, רווק, עברו נקי, אורח חייו רגיל, עובד בבניין, בן למשפחה נורמטיבית ותומכת. סיים 11 שנות לימוד, למד אחר כך מחשבים במכללה, עבד בעבודות מזדמנות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם חש בושה מהתנהגותו בתאונה ולאחריה, אך הוא מרוכז בהליך המשפטי, אינו אמפתי דיו לנפגע ומבחינתו שילם את חובו בסולחה שהתקיימה. שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר בכלא בשל הגיל הצעיר, עבר נקי וחשש כי במאסר ייחשף לחברה עבריינית כיוון שאישיות הנאשם אינה בשלה. בנוסף, הומלץ על הטלת צו מבחן למשך שנה, בו ישתלב בסדנת תעבורה. הודגש כי להליך המשפטי עצמו יש אפקט הרתעתי על הנאשם.

4.         אבי הנאשם פנה לבית המשפט בכתב ובעל פה, הדגיש החינוך הטוב של הנאשם, דיבר על הסולחה שהושגה עם הנפגע (תשלום פיצוי 10,000 ש"ח) וחשש שמאסר ידרדר את בנו.

הנאשם עצמו הביע צער וחרטה.

5.         ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירה, פגיעה ברוכב אופניים, בריחה מהמקום, התחמקות ושיבוש, וכי הערך המוגן בעבירת ההפקרה הינו חברתי בעיקרו, עבירה לה גוון של פגם מוסרי, שכן תכלית החוק הינה עזרה לנפגע בלא כל קשר לאחריות לתאונה. לפיכך עתרה למיצוי הרף העליון של ההסדר, בציינה שהעונש המרבי בחוק הינו 7 שנות מאסר. הפנתה לפסיקה.

6.         ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, שנקלע ללחץ עקב התאונה ולכן נמלט, כשהוא פועל בחוסר שיקול דעת רגעי, אך עשה כן רק לאחר שנוכח שאחרים מטפלים בנפגע. בחלוף כמה שעות כבר הגיע למשטרה עם אביו. במשטרה אכן מסר פרטים של רכב אחר, אך זה המשך לאופיו הלא בשל. הנאשם בן למשפחה נורמטיבית, מכובדת, האב עובד בקק"ל שנים רבות ועורך סולחות. הנאשם חש בושה עקב התנהגותו, מתחרט, נוטל אחריות, הודה, חסך זמן. רמת הענישה הנוהגת הינה בין של"צ לבין מאסר בפועל במקרים חמורים. הסנגור ביקש לאמץ המלצת שירות המבחן - מאסר בעבודות שירות ותקופת מבחן, והגיש פסיקה בה נגזרו עונשים מתונים על עבירות חמורות יותר. לטענת הסנגור, במקרים רבים אין גוזרים מאסר מאחורי סורג ובריח כאשר מדובר בעבירת הפקרה ובלבד שלנאשם אין עבר פלילי.

7.         חוק העונשין (תיקון 113) קבע את עקרון ההלימה שמשמעו אימוץ עקרון הגמול כעקרון מנחה. כך עולה מהצעת החוק וכן מהפסיקה בה צוין כי עקרון זה הוא "כוכב הצפון", אם כי קיימים כמובן בצידו יסודות הענישה האחרים (ע"פ 1523/10 פלוני נ' מ"י, פסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין). קרי, יש לבדוק העבירה וכל העולה ממנה ולאחר מכן הנסיבות האישיות. בחינת העבירה ונסיבותיה מביאה לקביעת מתחם ענישה ואחר כך יש לבחון הנסיבות האישיות. דהיינו, העבירה מכתיבה את המתחם ושילוב הנסיבות האישיות במתחם מכתיבים את גזירת הדין.

ביצירת המתחם מספר שיקולים: האחד, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו. השני, מדיניות הענישה הנוהגת. השלישי, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40ט והם: תכנון, חלקו של הנאשם, הנזק הצפוי וזה שנגרם, הסיבות לביצוע העבירה, הבנת הנאשם ויכולת להימנע מעבירה, מצוקתו הנפשית, קרבה לסייג אחריות פלילית, מידת האכזריות כלפי נפגע העבירה, ניצול כוח ומעמד.

על-פי סעיף 40יג לחוק העונשין, כאשר הנאשם מורשע בכמה אירועים, יש לקבוע מתחם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן ניתן לגזור עונש בנפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים.

ניתן לסטות מהמתחם לקולא אם הנאשם השתקם או שיש סיכויי שיקום (סעיף 40ד) וניתן לחרוג לחומרה אם מדובר בנאשם מסוכן (סעיף 40ה). גזירת הדין תהיה בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות (סעיף 40י"א), קרי, פגיעת העונש בנאשם, במשפחתו, הנזקים שנגרמו לנאשם עקב העבירה ומההרשעה עצמה, נטילת אחריות, מאמצים שעשה לתיקון הנזק ולפיצוי, שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, נסיבות חיים מיוחדות, התנהגות חיובית, חלוף הזמן, עבר פלילי או עבר נקי.

8.         הערך המוגן בעבירת הפקרה הינו שלמות ובריאות נפגעי תאונות הדרכים. החובה הסטטוטורית לבדוק, לטפל ולהזעיק עזרה היא בסיסית וקיימת גם אם הנאשם אינו אחראי לתאונה. נסיבות ביצוע עבירת ההפקרה במקרה זה ברורות, הנאשם היה מודע לפגיעה, ראה אנשים ניגשים לפצוע, אך הוא עצמו נתפס לבהלה ונמלט.

העונש הנוהג שונה ממקרה למקרה ואביא מספר דוגמאות: בת"פ (ב"ש) 8041/04 הורשע הנאשם בהתפרצות לדירה וכן בעבירת הפקרה וחרף עבר פלילי ולאחר שישב במעצר שלושה חודשים, נדון לשל"צ ארוך, מאסר על-תנאי ותשלום פיצוי. בת"פ (ת"א) 4034/99 הורשע הנאשם בגרם מוות ברשלנות ובעבירת הפקרה וחרף הרשעות קודמות נדון למאסר בעבודות שירות, פסילת רישיון וקנס משמעותי.

בע"פ 4359/08 של בית המשפט העליון, הורשע המערער בנהיגה רשלנית ללא רישיון וללא ביטוח וכן בעבירת הפקרה, היה לו עבר פלילי משמעותי ונדון בבית המשפט המחוזי למאסר בפועל של 5 חודשים, ועונשים נוספים. ערעורו נדחה.

בת"פ 9491-06-10 הורשע הנאשם בעבירות של ניסיון לחבלה חמורה, חבלה במזיד, איומים והפקרה ונדון למאסר בעבודות שירות, מאסר על-תנאי ופסילת רישיון.

בת"פ 33634-09-11 הורשע הנאשם בעבירה של הפקרה ונדון למאסר בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, פסילת רישיון נהיגה.

בת"פ 23175-08-10 הורשע הנאשם בעבירת הפקרה, נהיגה בקלות ראש שגרמה חבלה של ממש ונהיגה ללא רישיון. חרף עבר תעבורתי מכביד, בהסדר הטיעון הוסכם על מאסר בעבודות שירות, מאסר על-תנאי ופסילת רישיון נהיגה.

בת"פ 1668/09 הורשע הנאשם בעבירת הפקרה, שיבוש מהלכי משפט, גרימת חבלה של ממש ונהיגה ללא רישיון. נקבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר לבין 18 חודשי מאסר, ניתן משקל לעבר פלילי לא מכביד ועבר תעבורתי מכביד, והנאשם נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופסילה.

בע"פ 6741/09 הורשע המערער בהפקרה, תאונת דרכים הגורמת חבלה של ממש, נהיגה רשלנית (בדרגה גבוהה) ונדון למאסר בפועל של 18 חודש, מאסר על-תנאי, פסילת רישיון ופיצוי.